בקע מפשעתי הוא אחת התופעות הרפואיות הנפוצות ביותר, בעיקר בקרב גברים, אך גם נשים וילדים עלולים לסבול ממנו. מדובר במצב שבו חלק מהרקמות הפנימיות בגוף – לרוב מעי או רקמת שומן – בולט דרך פתח או חולשה בדופן השרירים באזור המפשעה. הבקע עצמו נוצר עקב חולשה טבעית או נרכשת של שרירי הבטן התחתונה, שגורמת לרקמה לבלוט החוצה. ברוב המקרים ניתן לראות נפיחות קטנה בצד אחד של המפשעה, ולעיתים אף להרגיש תחושת כאב או לחץ, במיוחד בזמן שיעול, הרמת משאות או עמידה ממושכת.
איך נוצר בקע מפשעתי
בקע מפשעתי מתפתח כאשר יש שילוב בין לחץ תוך-בטני מוגבר לבין חולשה או פתח בדופן השריר. אצל חלק מהאנשים, החולשה הזו קיימת מלידה – תוצאה של סגירה לא מושלמת של תעלה טבעית באזור המפשעה. אצל אחרים, היא מתפתחת עם השנים כתוצאה ממאמץ גופני מתמשך, שיעול כרוני, עצירות, השמנת יתר או אפילו הריון. במצבים כאלה, השרירים שאמורים להחזיק את איברי הבטן במקום נחלשים, והרקמות דוחפות החוצה ויוצרות את הבליטה המוכרת.
סוגי בקעים מפשעתיים
ישנם שני סוגים עיקריים של בקע מפשעתי אצל גברים בעיקר (אבל לא רק), וכל אחד מהם נוצר מסיבה מעט שונה. הסוג הראשון הוא בקע ישיר, שנוטה להופיע אצל אנשים מבוגרים עקב היחלשות הדרגתית של שרירי דופן הבטן התחתונה. במצב זה, הרקמה הפנימית בולטת ישירות דרך דופן המפשעה ונראית כבליטה מתחת לעור. הסוג השני הוא בקע עקיף, שמקורו לרוב במבנה מולד.

אצל עוברים זכרים קיימת תעלה מפשעתית שנועדה לאפשר ירידה של האשך לשק האשכים, ובמקרים מסוימים התעלה הזו אינה נסגרת כראוי לאחר הלידה – מה שיוצר פתח דרכו יכולה הרקמה לחדור. לכן, בקע עקיף מופיע לעיתים כבר בילדות, ולעיתים גם בבגרות המוקדמת. בשני המצבים מדובר באותה תופעה בסיסית – בקע מפשעתי שבו רקמה פנימית יוצאת ממקומה הטבעי וגורמת לבליטה חיצונית, אך ההבדלים בין הסוגים משפיעים על הגיל שבו הוא מופיע, על הסימפטומים ועל שיטת הניתוח המתאימה ביותר.
תסמינים שכיחים של בקע מפשעתי
ברוב המקרים, התסמין הראשון שבגללו אנשים פונים לרופא הוא בליטה קטנה באזור המפשעה, שלעיתים נעלמת כאשר שוכבים במיטה. מלבד זאת, עלולים להופיע תחושת לחץ, כאב קל בזמן מאמץ, תחושת כובד באזור, או תחושת גרד עמוקה. לעיתים הבקע יכול לגרום גם לכאב שמקרין לאזור האשכים אצל גברים. במקרים חמורים יותר, כאשר הבקע "נחנק" – כלומר חלק מהמעי נלכד בתעלה – עלולים להופיע כאב חד, בחילות, הקאות ונפיחות קשה. זהו מצב חירום רפואי המחייב ניתוח מיידי.
גורמי סיכון לבקע מפשעתי
ישנם גורמים שמעלים משמעותית את הסיכון להתפתחות בקע מפשעתי:
- מאמץ פיזי מתמשך והרמת משאות כבדים בעבודה או בספורט
- שיעול כרוני או עצירות ממושכת שגורמים ללחץ בבטן
- עודף משקל או השמנת יתר
- עישון שמחליש את רקמות השריר
- רקע משפחתי של בקעים
- גיל מתקדם שבו שרירי הבטן נחלשים באופן טבעי
- הריונות חוזרים אצל נשים, המגדילים את הלחץ בבטן
האם בקע מפשעתי מסוכן
בקע מפשעתי הוא בדרך כלל מצב שאינו מסכן חיים כאשר הוא קטן ולא גורם לכאב משמעותי, אך הזנחה שלו עלולה להפוך אותו למסוכן ואף מסכן חיים. כאשר חלק מהמעי נלכד בתוך שק הבקע, אספקת הדם אליו עלולה להיפגע – מצב רפואי חמור שעלול לגרום לנמק של המעי ולדרוש ניתוח דחוף. בנוסף, בקע שלא מטופל עשוי לגדול בהדרגה, להכביד על תפקוד השרירים ולהפוך את הניתוח לתיקונו למורכב הרבה יותר. לכן גם אם הבקע קטן, לא כואב או כמעט לא מורגש, מומלץ מאוד לא להתעלם ממנו ולהיבדק בהקדם על ידי רופא מנוסה.
וכאן עולה השאלה מה הקשר בין בקע לאורולוג – הרי מדובר באזור קרוב מאוד למערכת המין והשתן. האמת היא שבקע מפשעתי עלול לגרום לתחושות ולתסמינים שמזכירים בעיה אורולוגית, כמו כאב באשכים, נפיחות או תחושת לחץ בשק האשכים ובמפשעה. בגלל המיקום הרגיש והקרבה לאיברים הקשורים לאורולוגיה, רבים מהמטופלים פונים תחילה לאורולוג מתוך חשד שמדובר בבעיה באשכים או בערמונית. במצבים כאלה, האורולוג הוא לרוב הראשון שמזהה שמדובר למעשה בבקע מפשעתי, ומפנה את המטופלים להמשך בירור ולטיפול כירורגי מתאים. במקרים אחרים, במיוחד כשהבקע משפיע על כלי הדם באשכים או על תפקוד מערכת השתן, האורולוג והכירורג פועלים יחד כדי להבטיח טיפול מקיף, בטוח ומדויק.
כיצד מאבחנים בקע מפשעתי
האבחון מתחיל בדרך כלל בבדיקה גופנית פשוטה אצל רופא כירורג. במהלך הבדיקה, הרופא יבקש מכם לעמוד, להשתעל או להתאמץ מעט כדי לראות אם הבקע בולט. במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה, ייתכן שיומלץ על בדיקת אולטרסאונד או בדיקת CT של האגן. לעיתים משתמשים גם בבדיקת MRI כדי להעריך את גודל הבקע ואת סוגו, במיוחד לפני ניתוח מתוכנן.
מהו הטיפול בבקע מפשעתי
הטיפול בבקע מפשעתי כמעט תמיד כירורגי. אין תרופות או טיפולים שמרניים שיכולים "לסגור" את הבקע או לחזק את השריר שנפתח. עם זאת, במקרים קלים מאוד או כאשר קיימות מגבלות רפואיות, ניתן לעיתים להשתמש בחגורת בקע – אביזר שתומך באזור ומפחית לחץ זמני. חשוב להבין שחגורה אינה פותרת את הבעיה אלא רק דוחה את הצורך בניתוח.
ניתוח בקע מפשעתי
הניתוח להסרת בקע מפשעתי נחשב לאחד הניתוחים השכיחים והבטוחים ביותר בעולם. ישנן שתי גישות עיקריות: ניתוח פתוח וניתוח לפרוסקופי (זעיר-פולשני). בניתוח הפתוח מבצעים חתך קטן במפשעה, מחזירים את הרקמות למקומן ומחזקים את הדופן באמצעות רשת סינתטית. בניתוח לפרוסקופי, מבצעים כמה חתכים קטנים, דרכם מוחדרים מצלמה וכלים עדינים לתיקון הבקע. היתרון של הגישה הזעיר-פולשנית הוא התאוששות מהירה יותר, פחות כאב וצלקת קטנה יותר.
החלמה לאחר הניתוח
ההחלמה לאחר ניתוח בקע מפשעתי משתנה בהתאם לסוג הניתוח ולמצב הבריאות הכללי. ברוב המקרים, ניתן לחזור לפעילות יומיומית קלה תוך כמה ימים. עבודות פיזיות או ספורט מאומץ מומלץ לדחות לכמה שבועות. הכאב באזור המנותח בדרך כלל קל וניתן לשליטה בעזרת משככי כאבים רגילים. במהלך השבועות הראשונים חשוב להימנע מהרמת משאות כבדים, לשמור על תזונה עשירה בסיבים למניעת עצירות ולהקשיב לגוף.
סיבוכים אפשריים
כמו בכל ניתוח, גם כאן ישנם סיכונים מסוימים – אם כי הם נדירים יחסית. עלולים להופיע זיהום בפצע הניתוח, דימום, כאב כרוני באזור, או חזרה של הבקע בעתיד. במקרים נדירים יותר עלולה להיפגע אספקת הדם לאשך אצל גברים. בחירה בכירורג מנוסה ושמירה על הוראות ההחלמה מפחיתות משמעותית את הסיכון לסיבוכים.
האם בקע מפשעתי יכול לחזור
כן, במקרים מסוימים בקע מפשעתי עלול לחזור, במיוחד אם לא הקפידו על מנוחה מספקת לאחר הניתוח או אם נוצר מאמץ מוקדם מדי על האזור. שימוש ברשת איכותית וניתוח מקצועי מקטינים מאוד את הסיכון, אך אין דרך למנוע לחלוטין הישנות. אנשים שסבלו מבקע בעבר צריכים לשמור על משקל תקין, להימנע מעישון וממאמץ מיותר.
הבדל בין בקע מפשעתי לגושים אחרים
לעיתים אנשים חושבים שמדובר בבקע כאשר בעצם מדובר בבלוטת לימפה מוגדלת, ציסטה או גידול שומני. ההבדל העיקרי הוא בכך שבקע נעלם כאשר שוכבים, בעוד גושים אחרים לא משתנים במנח הגוף. לכן, חשוב לבצע אבחון מדויק על ידי רופא ולא להסתמך על ניחושים.
הקשר בין בקע מפשעתי לאורולוג
למרות שהבקע נמצא באזור הקרוב לאיברי המין, הוא אינו בעיה אורולוגית אלא כירורגית. עם זאת, במקרים שבהם הבקע גורם לכאב באשכים, לנפיחות או לירידה באיכות הזרע, עשוי להיות צורך בשיתוף פעולה בין כירורג לאורולוג. לעיתים גם לאחר תיקון הבקע, ימליץ האורולוג על בדיקות המשך לוודא שהכול תקין.
בקע מפשעתי אצל נשים
אצל נשים הבקע פחות שכיח, אך כשהוא מופיע – הוא לעיתים קשה יותר לזיהוי. אצל נשים, הבקע יכול להופיע גם באזור השפה הגדולה ולעיתים מתבלבל עם בעיות גינקולוגיות. גורמי הסיכון דומים לאלה של גברים, אך גם הריונות מרובים ולידות טבעיות מגבירים את השכיחות. הטיפול והניתוח זהים, אך האבחון דורש לעיתים רגישות וניסיון מיוחד.
בקע מפשעתי אצל ילדים
אצל תינוקות וילדים הבקע הוא כמעט תמיד מולד, ונובע מאי-סגירה של תעלה באזור המפשעה. הורים רבים שמים לב לבליטה בצד אחד של הבטן או בשק האשכים כאשר הילד בוכה או מתאמץ. ברוב המקרים ממליצים על ניתוח מוקדם כדי למנוע סיבוכים. מדובר בניתוח קצר מאוד עם החלמה מהירה במיוחד.
מתי חייבים לפנות לרופא
יש לפנות לרופא מיד אם מופיעים כאב חד במפשעה, נפיחות שלא נעלמת בשכיבה, בחילות, הקאות או חום. סימנים אלו עלולים להעיד על כליאה של הבקע, מצב שעלול להיות מסוכן. גם אם מדובר בבקע קטן ולא כואב, חשוב לבצע מעקב רפואי קבוע כדי לוודא שהוא לא מחמיר.
דרכי מניעה והפחתת סיכון
אי אפשר למנוע לחלוטין בקע מפשעתי, אבל אפשר להקטין את הסיכון: שמירה על משקל גוף תקין, תזונה עשירה בסיבים שמונעת עצירות, הימנעות מהרמת משאות כבדים, וחיזוק שרירי הבטן באמצעים מבוקרים. גם הפסקת עישון תורמת לחיזוק הרקמות ולבריאות כללית טובה יותר.
סיכום
בקע מפשעתי הוא תופעה שכיחה אך ניתנת לטיפול מלא. הוא אינו נעלם מעצמו, ולכן כדאי לא לדחות פנייה לרופא. ככל שהאבחון והטיפול נעשים מוקדם יותר, כך קטנים הסיכונים וההחלמה מהירה יותר. מדובר בניתוח פשוט יחסית עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, שמאפשר חזרה מלאה לשגרה ובריאות טובה לטווח ארוך.